האריה המאוהב-משלי לה פונטיין-אולם רוזין437
ז'אן דה לה פונטיין שנולד ב1621 התפרסם בצרפת ובעולם כולו בעיקר בגלל המשלים שכתב.
משליו הם עיבוד מחודש של המשלים של איזופוס היוני כפי שעשה גם הרוסי קרילוב.
הוא התחיל בכתיבתם בתקופה מאוחרת של חייו.
לה פונטיין היה חבר בקבוצת הארבעה שכללה גם את הסופרים מוליר ורסין וגם את מבקר הספרות בואלו.האחרון היה זה שבעקבות עצותיו התחיל לה פונטיין לכתוב את משליו.
לה פונטיין היה מועמד להתקבל לאקדמיה הצרפתית אך המלך לואי 14 התנגד לכך כי משליו נראו לו לא מוסריים.בסופו של דבר לאחר שלה פונטיין חזר לדת התקבל לאקדמיה.
רוב המשלים הם על חיות וכוונתו בכך היתה ללמד את בני האדם והאנושות קצת מוסר.
משליו התפרסמו בכל העולם כי בכל אחד מהם ישנו מוסר השכל.
הנה כמה דוגמאות מהמשלים שהושמעו במופע תחת השם" האריה המאוהב".
אין לקמצן להתעצב שגנבו את כספו כי הלא הוא לא משתמש בו-"הקמצן ואוצרו".
העבודה הקשה והמחשבה למחר תמיד משתלמות-"הצרצרית והנמלה".
חוש הביקורת האמיתי הוא למתוח ביקורת על אחרים-"התרמיל"
העבודה מעשירה את מי שכבר עשיר
העמל הוא האוצר
אל תאמין לאוייב שלך וחשוד תמיד שמנסים לרמות אותך-"העורב והשועל".
אל תרצה דבר שמראש אתה יודע שאינך יכול להשיגו כך לא תתאכזב-"השועל והענבים".
הבמה הקטנה של אולם רוזין ברמת אביב ג' בו נערך המופע עוצבה בצורה יפה וטוב טעם -רונה דורון.
מסך וכורסא אדומים.
הבימוי היה של מיכל רובין והיזמה והרעיון לערב של ראובן וימר ,שהיה גם המתרגם ועמרי מרון.
המופע הופק ע"י "דן ארטס"
למופע ניתנה מסגרת מסוימת בה לה פונטיין מבקש רשות מהמלך לואי 14 להשמיע את משליו בארמון והמלך שומע אותם כדי להחליט.החלטתו היתה שאין להשמיע בארמון ביקורת כזו המשתמעת מהמשלים.
אלכס אנסקי ועמנואל הלפרין הם המספרים, כאשר אנסקי הוא גם לה פונטיין והלפרין גם המלך.
הכל הוגש בחן צרפתי ובניחותא בכאילו דו שיח בין שניהם.
חלק מהמשלים מושרים בפי תמר אלון בלווי מוסיקה מקורית וקלידים של שי בן יעקב דבר המוסיף רבות למופע.
התרגום הנו תרגום חדש שנעשה ב2007 בעברית שוטפת,כמעט עכשוית ומעולה.
הביצוע של שניהם מעולה.הן אנסקי והן הלפרין משתמשים בהבעות פנים,תנועות ידיים וגינונים מלכותיים המוסיפים ענין וחן למופע.
משך כשעה ורבע ללא הפסקה הוגשו ברצף כ 20 משלים מתוך המאות שכתב לה פונטיין.
ברצף כזה ובפרק הזמן הקצר לא יכולת לקלוט ולחדור לעומקו של כל משל ומה המוסר השכל שלו אם לא הכרת וזכרת את המשל.
מאחר ולא כל הקהל, אני מניח, מכיר את המשלים רצוי היה להדגיש בדיברי הקישור יותר את העיקר שבמשל.
זהו מופע מעולה, אינטליגנטי, המוגש בטוב טעם ומשוחק מעולה.
זהו מופע תיאטרלי ומוסיקלי עם מבט משועשע של חולשותינו, ככתוב בדף התוכניה, אך האם משלים אלו הביאו תועלת לבני האדם ושיפרו אותו ככונת לה פונטיין ,זו שאלה אחרת ואני בספק.
לראות או לא לראות:ערב תרבותי המוגש ומבוצע טוב ובחן כאמור.שונה מסתם הצגה.
נכתב על ידי elybikoret , 28/11/2008 10:36
ז'אן דה לה פונטיין שנולד ב1621 התפרסם בצרפת ובעולם כולו בעיקר בגלל המשלים שכתב.
משליו הם עיבוד מחודש של המשלים של איזופוס היוני כפי שעשה גם הרוסי קרילוב.
הוא התחיל בכתיבתם בתקופה מאוחרת של חייו.
לה פונטיין היה חבר בקבוצת הארבעה שכללה גם את הסופרים מוליר ורסין וגם את מבקר הספרות בואלו.האחרון היה זה שבעקבות עצותיו התחיל לה פונטיין לכתוב את משליו.
לה פונטיין היה מועמד להתקבל לאקדמיה הצרפתית אך המלך לואי 14 התנגד לכך כי משליו נראו לו לא מוסריים.בסופו של דבר לאחר שלה פונטיין חזר לדת התקבל לאקדמיה.
רוב המשלים הם על חיות וכוונתו בכך היתה ללמד את בני האדם והאנושות קצת מוסר.
משליו התפרסמו בכל העולם כי בכל אחד מהם ישנו מוסר השכל.
הנה כמה דוגמאות מהמשלים שהושמעו במופע תחת השם" האריה המאוהב".
אין לקמצן להתעצב שגנבו את כספו כי הלא הוא לא משתמש בו-"הקמצן ואוצרו".
העבודה הקשה והמחשבה למחר תמיד משתלמות-"הצרצרית והנמלה".
חוש הביקורת האמיתי הוא למתוח ביקורת על אחרים-"התרמיל"
העבודה מעשירה את מי שכבר עשיר
העמל הוא האוצר
אל תאמין לאוייב שלך וחשוד תמיד שמנסים לרמות אותך-"העורב והשועל".
אל תרצה דבר שמראש אתה יודע שאינך יכול להשיגו כך לא תתאכזב-"השועל והענבים".
הבמה הקטנה של אולם רוזין ברמת אביב ג' בו נערך המופע עוצבה בצורה יפה וטוב טעם -רונה דורון.
מסך וכורסא אדומים.
הבימוי היה של מיכל רובין והיזמה והרעיון לערב של ראובן וימר ,שהיה גם המתרגם ועמרי מרון.
המופע הופק ע"י "דן ארטס"
למופע ניתנה מסגרת מסוימת בה לה פונטיין מבקש רשות מהמלך לואי 14 להשמיע את משליו בארמון והמלך שומע אותם כדי להחליט.החלטתו היתה שאין להשמיע בארמון ביקורת כזו המשתמעת מהמשלים.
אלכס אנסקי ועמנואל הלפרין הם המספרים, כאשר אנסקי הוא גם לה פונטיין והלפרין גם המלך.
הכל הוגש בחן צרפתי ובניחותא בכאילו דו שיח בין שניהם.
חלק מהמשלים מושרים בפי תמר אלון בלווי מוסיקה מקורית וקלידים של שי בן יעקב דבר המוסיף רבות למופע.
התרגום הנו תרגום חדש שנעשה ב2007 בעברית שוטפת,כמעט עכשוית ומעולה.
הביצוע של שניהם מעולה.הן אנסקי והן הלפרין משתמשים בהבעות פנים,תנועות ידיים וגינונים מלכותיים המוסיפים ענין וחן למופע.
משך כשעה ורבע ללא הפסקה הוגשו ברצף כ 20 משלים מתוך המאות שכתב לה פונטיין.
ברצף כזה ובפרק הזמן הקצר לא יכולת לקלוט ולחדור לעומקו של כל משל ומה המוסר השכל שלו אם לא הכרת וזכרת את המשל.
מאחר ולא כל הקהל, אני מניח, מכיר את המשלים רצוי היה להדגיש בדיברי הקישור יותר את העיקר שבמשל.
זהו מופע מעולה, אינטליגנטי, המוגש בטוב טעם ומשוחק מעולה.
זהו מופע תיאטרלי ומוסיקלי עם מבט משועשע של חולשותינו, ככתוב בדף התוכניה, אך האם משלים אלו הביאו תועלת לבני האדם ושיפרו אותו ככונת לה פונטיין ,זו שאלה אחרת ואני בספק.
לראות או לא לראות:ערב תרבותי המוגש ומבוצע טוב ובחן כאמור.שונה מסתם הצגה.
נכתב על ידי elybikoret , 28/11/2008 10:36
אליביקורת
